המאמר
המתורגם שאתם עומדים לקרוא פורסם באתר של חברת Natracare ולכן מתייחס רבות לחומרים
הנמצאים במוצרי ההיגיינה השונים, אם כי חומרים אלה רלוונטיים גם למוצרים אחרים. Natracare
היא חברה מסחרית, ועדיין מצאתי לנכון לתרגם מאמר זה, מכיוון שאת המידע שבו מצאתי
גם במאמרים אחרים. יחד עם זאת, האחריות לנכונות הכתוב חלה על חברת Natracare.
חלקים
מסוימים במאמר קוצרו. את המאמר השלם והפניות למקורות ניתן למצוא באתר של Natracare
הלבנה בכלור
הלבנה בכלור
משחררת לסביבה רעלנים, הנשארים גם במוצר הסופי. כל מרכיב המתחיל באותיות
"כלורו.." מרמז על נוכחות של אורגנוכלורין. אורגנוכלורינים נמצאים ברבים
מהמוצרים המוכרים לנו כגון ממיסי שומנים, חומרי הדברה, מוצרי פלסטיק ואריזות
פלסטיק, חומרי חיטוי, ומוצרים על בסיס נייר מולבן בכלור (כגון טיטולים, נייר
טואלט, נייר למטבח ומוצרי היגיינה לנשים).
בייצור של
מוצרים עם אורגנוכלורינים, נוצרים תוצרי לוואי בעלי רעילות גבוהה ביותר, כגון
דיוקסין, המצטברים בסביבה ובתאי שומן של בעלי חיים. בעיית זיהום משמעותית נוספת
נוצרת גם כאשר מוצרים המכילים כלור, כגון פלסטיק וממיסי שומנים, נשרפים. במקרים
אלה הדיוקסין וחומרים רעילים אחרים, משתחררים לסביבה ומצטברים בשרשרת המזון.
קיימים סוגים
שונים של הלבנה בכלור בהם משתמשים היום בתעשיית הנייר וההיגיינה הנשית. הגורם
הראשי להיווצרות של דיוקסין הוא גז הכלור, אך גם הלבנה בכלור שאינו בצורת גז
משחררת דיוקסין.
ההלבנה
היחידה שנקייה לחלוטין משימוש בכלור היא הלבנה במי חמצן, וזו השיטה היחידה בה
משתמשים בNatracare (אותה
שיטה משמשת להלבנת החיתולים החד-פעמיים האקולוגיים. הערת המתרגמת).
דיוקסין
דיוסינים
נמנים על הכימיקלים הקטלניים ביותר בשימוש. הם מסווגים כמסרטנים ונמצאים בסוגים
שונים של פלסטיק, חומרי הדברה, ממיסי שומנים, חומרי ניקוי וקוסמטיקה. כבר מעל לעשור
עולות טענות שונות הנוגעות להשפעת הדיוקסינים על בריאותנו בהקשר של מחלות לב וכבד,
הפרעות הורמונאליות, סרטן ועוד.
דיוקסינים,
פוראנים ו-PCB,
אשר מכונים באופן כללי 'חלקיקים דמויי-דיוקסין', הנם אורגנו-כלורינים רעילים ביותר.
חלקיקים אלה שואפים להתחבר לתאי שומן.
האטמוספרה
מכילה אורגנו-כלורינים טבעיים, אבל כמויות האורגנו-כלורינים המיוצרים בידי האדם
גבוהות באופן משמעותי. עקבות מועטות של דיאוקסינים היו קיימות אולי לפני העידן
התעשייתי, אבל עליה עצומה התרחשה בסוף שנות ה-40 של המאה ה- 20, עם התרחבות ייצור
האורגנו-כלורינים, והשימוש הנרחב שהחלו לעשות בחומרי הדברה בחקלאות העולמית.
היווצרותם של
דיוקסינים במוצרים המבוססים על עיסת נייר, כגון טמפונים, תחבושות היגייניות
וחיתולים חד-פעמיים, מזיקים לא רק לסביבה אלא גם גורמים לחשיפה של נשים ותינוקות
לרמות נמוכות של דיוקסין עם כל שימוש באחד מהמוצרים שהוזכרו למעלה. הדיוקסין
מתיישב בתאי השומן שבגופנו ונשאר שם לשארית חיינו. עם הזמן הוא מצטבר ברקמות ונשאר
בהן, ולכן כל חשיפה נוספת מגבירה את הסיכון לתחלואה.
אנו יכולים
לקחת אחריות על המוצרים שאנו משתמשים בהם, ולהימנע משימוש במוצרים המכילים
דיוקסין.
כל מרכיב
המתחיל באותיות "chloro"
מרמז על הימצאותם של אורגנוכלורינים.
חומרי הדברה
חומרי הדברה נפוצים מאד בשימוש בעולם היום והם
אחראים על פיזורם של חלק מהדיוקסינים והפורנים העקשניים ביותר לסביבה. לאחרונה
החלו לעלות טיעונים בדבר ההשפעה של חומרי הדברה על בריאותם של בני האדם. במאמר
שפורסם במגזין Public Health
הבריטי נטען כי ניתן לייחס את העלייה המשמעותית באלצהיימר ומחלות ניווניות אחרות
מאז שנת 1979 להשפעות הזיהום הסביבתי, ובין היתר חומרי הדברה, גזי פליטה של
מכוניות וחומרים כימיים הנפלטים ממפעלים.
חומרי הדברה נקשרים לעליה בשיעורי דיכאון
והתאבדות, ירידה בפוריות, הפלות ופגמים בילודים. בנוסף גורמים חומרי ההדברה נזקים
לעיניים, לעור, למערכת הלימפה והחיסון, מחלות לב, אסטמה וסרטן.
ממשלות עדיין מאשרות את השימוש בחומרים אלה ללא בדיקות מיוחדות, והתקנות בדבר השימוש
בהם מתעלמות מן הפוטנציאל לפגיעה גנטית.
הורמונים הם השליחים הכימיים בגופנו, והם
מעורבים לא רק בתהליכי פוריות אלא גם בגדילה ובתפקוד המוח והגוף. אחד מהרעיונות
המבריקים של תעשיית חומרי ההדברה הייתה ליצור חומרים שישבשו את הפעילות
האנדוקרינית אצל חרקים. לחוסר מזלנו, למינים רבים של חרקים מערכות כמעט זהות לשלנו
של "שליחים כימיים", כך שמה שמשבש את הפעילות ההורמונאלית בחרקים, פוגע
גם בבני האדם.
חומרים משמרים
חומרי שימור הינם כימיקלים שנועדו להשמיד
בקטריות במוצרי מזון ובמוצרים אחרים ולמנוע מבקטריות, עובשים ופטריות להפוך את
המוצרים לבלתי אכילים ובלתי ניתנים לשימוש.חומרי השימור הנפוצים בשימוש מגיעים
לרוב בתרכובת דומה המשמשת במוצרים שונים כגון שמפו, קרם לחות, קרם הגנה מהשמש, מגבונים,
משחות שיניים, תרופות, חומרי ניקוי וכביסה ועוד.
רבים מחומרי שימור אלה משחררים כימיקל רעיל בשם פורמלדהייד.
Formaldehyde - פורמלדהייד
פורמלדהייד הוכרז לאחרונה כבעל פוטנציאל מסרטן.
זהו כימיקל הנמצא בשימוש במוצרים רבים בסביבתנו, ומפתיע לגלות עד כמה השימוש בו
נפוץ. למעשה, קשה להימנע מחשיפה לחומר מסוכן זה בחיי היומיום שלנו. חשיפה ממושכת
או תכופה לפורמלדהייד, דרך שימוש במוצרים המכילים חומרים משמרים או דרך לבישת בגדים
שהולבנו באמצעותו, עלולה לגרום לרגישות יתר, המובילה להתפתחות של דרמטיטיס ומחלות
נוספות.
Parabens - פאראבנים
דר' פיליפה דרברה (Philippa Darbre) ועמיתיה באונ' רדינג,
בדקו דגימות של רקמות מ-20 גידולים של סרטן השד. הם כתבו כי מצאו עקבות של חומרים
מקבוצת הפארבן בכל אחת מהדגימות. הבדיקות שלהם מרמזות כי הכימיקלים חלחלו לתוך
רקמת השד דרך העור. "זהו המחקר הראשון המראה את הצטברותם ברקמות של בני
אדם" אומרת דר' דרברה "זה מראה שכימיקלים אלו יצטברו בגופם של בני אדם
החשופים אליהם".
בסוף 1998, פרסמה קבוצתו של ג'ון סטמפר (John Stamper) באונ' ברונל, אנגליה,
מאמר המזהה את הפראבנים כחומרים מחקי אסטרוגן. הכוונה היא שחומרים אלו מחקים את
פעולת האסטרוגן בגוף, ומתערבים בפעילות הטבעית של מערכות הגוף. המחבר כותב:
"בהינתן השימוש הנרחב בחומרים אלה במוצרים מסחריים זמינים, אנו מציעים לבדוק
מחדש את בטיחות השימוש בכימיקלים אלה, תוך שימת לב מיוחדת להערכת רמות החשיפה
האמיתיות של בני אדם אליהם. איסוף מידע זה מהווה דרישה מוקדמת למתן הערכה אמינה
לגבי הסיכון שבחשיפה של בני אדם לפראבנים".
Phenoxyethanol- פנוקסיתנול
פנוקסיתנול (Phenoxyethanol) הוא חומר משמר אותו
מוסיפים למוצרי קוסמטיקה, משחות טיפוליות, טיפות אוזניים וחיסונים. הוא נפוץ
בשימוש במוצרי היגיינה ומגבונים, ואפילו בחלק מהמוצרים המתיימרים להיות טבעיים.
היצרן של כימיקל זה מתאר את רעילות הפנוקסיתנול באופן הבא: "מזיק בבליעה,
שאיפה או בספיגה דרך העור. עלול לגרום לפגמים בפוריות וגירויים חריפים לעיניים
ולעור".
מחקר שנערך על ידי S.
Bohn, A. J. Bircher בשנת 2001 ביחידת האלרגיה של המח' לדרמטולוגיה בבית
החולים האוניברסיטאי בבזל, שווייץ, מצא תגובה של רגישות יתר לפנוקסיתנול. התגובה
כללה אורטיקריה (חרלת), אקזמה בידיים, ואקזמה כללית בתינוק בן 18 חודשים, 24 שעות
לאחר שקיבל חיסון DPT
(דיפטריה, שעלת, טטנוס). בעוד החוקרים רואים בתגובה זו מקרה נדיר, עולה השאלה בדבר
התאמתו של כימיקל זה כמרכיב במוצרים המיועדים לתינוקות.
Imidazolidinyl
urea
Imidazolidinyl ureaגם
הוא חומר שימור נפוץ, המזוהה עם היווצרות של דרמטיטיס לפי האקדמיה האמריקאית
לדרמטולוגיה. Imidazolidinyl ureaהוא חומר
משמר-משחרר-פורמלדהייד הנמצא בשימוש במוצרי קוסמטיקה, היגיינה, חומרי לחות ועוד,
והוא נמצא פעמים רבות במוצרים המוגדרים כ'היפו-אלרגיים'. יחד עם זאת, אם הנך רגיש
לImidazolidinyl urea, חומרים אלו
רחוקים מלהיות היפואלגניים, ויש להימנע משימוש בהם. כדאי להימנע משימוש גם בחומרי
שימור-משחררי-פורמלדהייד נוספים כגון: Quaternium-15,
2-bromo-2nitropropane-1,3-diol, diazolidinyl urea.
Sodium
Lauryl Sulphate (SLS)
SLS
הוא כימיקל הנפוץ בשימוש בשמפו, מרכך שיער וסבונים נוזליים. זהו דטרגנט חזק מאד,
המשמש במוצרים אלה להקצפה. SLS
עלול לגרום לגירוי בעיניים, פריחות וקשקשת, ולעתים אף לנזק בלתי הפיך לעיניים,
בייחוד בילדים. במחלקה לדרמטולוגיה של בית-הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה,
נערך מחקר לגבי יכולת החדירה של SLS
לתוך העור והרקמות העמוקות יותר. המחקר מצא כי "סודיום לוריל סולפט חודר
ישירות דרך העור, עד לעומק של כ 5-6 מ"מ מתחת למקום המגע. הרמות האפידרמיות
של התרכובת לאחר השמה של נוזל בריכוז 1% למשך 24 שעות, היו מעל הסף המוכר כגורם
לגירויים בעור. ייתכן שגם שכבות עמוקות יותר נחשפו לרמות גבוהות של התרכובת".
SLS יוצר גם תגובה עם
כימיקלים אחרים הנמצאים בשמפו וחומרי רחצה, וכתוצאה מכך נוצרים ניטרטים, אשר
עלולים לחדור בקלות לזרם הדם.
כימיקלים
במוצרים לטיפוח הגוף
פרופילן
גליקול (Propylene Glycol) הוא חומר ממיס בו משתמשים בתעשיית הקוסמטיקה, כגון
חומרי טיפוח לשיער, דאודורנטים ואפטר שייב. הוא גם מרכיב עיקרי במוצרים נוגדי
קפיאה והוא נחשב כגורם לגירויי עור עד לרמה של דרמטיטיס, בייחוד אצל ילדים.
חומר זה,
הנמצא ברוב המוצרים לניקוי העור, הוא חומר קאוסטי המשמש להמסת שומנים, והוא אותו
החומר הנמצא במוצרים לניקוי תנורים.
Isopropyl
Myristate, אלכוהול הנמצא בשימוש
בשטיפות שיער, קרם ידיים ובשמים, הוא גם ממיס המייבש את העור והשיער ויוצר סדקים
ופיסורה בעור, המעודדים צמיחה של בקטריות על העור.
Phthalates, משפחה גדולה של כימיקלים תעשייתיים המקושרים לפגמים מולדים
במערכת הפוריות של הגבר. מאות מחקרים על בעלי חיים הראו שPhthalates יכולים לגרום לנזק בכבד,
בכליות, בראות ובמערכת הפריון. הPhthalates משמשים כמרככי פלסטיק
וממיסים במוצרי צריכה רבים. הספיגה שלהם עשויה להתרחש דרך העור, בשאיפה, דרך מע' העיכול
בין אם כשהם מופיעים במזון הנגוע בהם ובין אם כאשר ילדים נושכים צעצועי פלסטיק,
והם מוחדרים ישירות לחולים כאשר נעשה שימוש במכשירים רפואיים המיוצרים מ-PVC.
קבוצה של
פעילי סביבה באנגליה חברה לאחת המעבדות הגדולות במדינה בכדי לבדוק 72 מוצרי
קוסמטיקה מוכרים, שעמדו על מדפי החנויות המקומיות. בין המוצרים היו תכשירי שיער,
דאודורנטים ובשמים. המעבדה מצאהPhthalatesב- 52 מתוך 72 המוצרים שנבדקו,
כלומר ב- 72% מהמוצרים, וכן יותר מסוג אחד של Phthalate ב- 11 מהמוצרים. רק על
תווית של אחד מהמוצרים הופיעו ה- Phthalatesכמרכיב. בדו"ח שהגישה הקבוצה
בעקבות הבדיקה, מתוארים הכשלים של התקינה האירופאית והאמריקאית להתמודד עם ההשלכות
הבריאותיות של חשיפה חוזרת ונשנית לPhthalatesדרך שימוש במספר רב של מוצרים.
גידולים אורגניים
ההגדרה של
מהו אורגני קבועה בחוק – כל החקלאות האורגנית, ייצור המזון ועיבודו כפופים לסט
תקנות חמור. חקלאים אורגניים נמנעים ככל הניתן משימוש בכימיקלים וריסוסים מזיקים.
התקינה האורגנית אוסרת על הנדסה גנטית. החקלאות האורגנית ידידותית יותר לסביבה
מחקלאות קונוונציונלית, וניתן למצוא מגוון של ציפורים, פרפרים וצמחים בחוות
אורגניות. תוספי מזון המקושרים לאסתמה ומחלות לב, וכן חומרים משמרים וכימיקלים
רבים המזיקים לסביבה ולבריאות אסורים לשימוש על פי הסטנדרט האורגני.
הבחירה לרכוש
מזון ומוצרים אורגניים אחרים עוזרת להפחית את כמות הדיוקסינים והפורנים בסביבה,
ואת הזיהום הסביבתי בכלל, וכן מפחיתה את החשיפה האישית שלנו לחומרים מזיקים אלה.
כותנה
מהונדסת גנטית
מדע ההנדסה
הגנטית נמצא בשלביו ההתחלתיים, ועדיין לא ברורות כל ההשלכות לטווח הארוך. אנשים
רבים בוחרים להימנע מצריכה של מוצרים מהונדסים גנטית מכיוון שהם חוששים מההשלכות
הבריאותיות הכרוכות בכך. מעל 50% מגידולי הכותנה בעולם מהונדסים גנטית, ואלא אם כן
מצוין על המוצר שהוא עשוי מכותנה אורגנית, סביר להניח שהוא מיוצר מכותנה מהונדסת
גנטית.
יערות בסכנת
הכחדה
מרבית מוצרי
עיסת הנייר בעולם, כולל טמפונים, תחבושות, טיטולים, נייר טואלט ועיתונים, מקורה
ביערות ש'נשדדו' ע"י החברות הגדולות לעיבוד מוצרי נייר. כריתת עצים רחבת היקף
זו מחריבה את הנוף, הורסת מקורות מחיה של בעלי חיים ואת המערכת האקולוגית של
האזור. Natracare
לעולם אינה משתמשת בעיסת נייר שמקורה ביערות העתיקים של דרום אמריקה. עיסת הנייר
המשמשת בתחבושות ההיגייניות ובמגן התחתון של נטרקר מגיעה מגידול מבוקר של עצים
בסקנדינביה. המשמעות של זה היא נטיעה מתמשכת של עצים, המבטיחה כי עם כל עץ שנכרת,
ניטע עץ אחר.
פסולת
בשנת 1985
החלה מגמה להפוך את התחבושות ההיגייניות לדקות יותר, ולהשתמש בפחות עיסת נייר
ויותר חומר סופג שהוא תוצר של נפט. ברוב התחבושות ההיגייניות משתמשים היום בכיסוי
פלסטיק מפוליאתילן.
אירופה
וארה"ב הן הצרכניות מספר אחת של תחבושות היגייניות מסוג זה – יותר משליש
הצריכה העולמית הכוללת 45 ביליון יחידות בשנה, אותן צריך לזרוק לאנשהו בסופו של
דבר!
לרוע המזל,
חומר סינתטי זה נפוץ בשימוש ביותר ויותר מוצרים כגון מגבונים מסוגים שונים,
טיטולים, חיתולי מבוגרים ונייר טואלט לח. וכמובן שכל אלו מוצאים את דרכם בסוף
השימוש למדמנות.
בשנים
האחרונות, עם התפתחות המוצרים המתכלים, העשויים מסיבים צמחיים, ניתן להחליף מוצרי
פלסטיק אלה. ניתן להשתמש בחומר המתכלה ברוב המוצרים המכילים היום פלסטיק, כולל
תחבושות היגייניות, מגני תחתון, טיטולים ומגבונים לחים ויבשים, ולהפסיק את השימוש
במוצרים שמקורם בנפט.
על אף הלחץ
של פעילי סביבה בשנות ה- 90', כמות הפלסטיק הנמצאת בשימוש בתעשיית מוצרי ההיגיינה רק
הולכת וגדלה. מכיוון שכך, קיים צורך להעלות את מודעות הצרכנים לדרך הנכונה לטיפול
במוצרים אלה לאחר סיום השימוש בהם. אבל רוב האנשים אפילו לא מודעים לכמות הפלסטיק
הנמצאת במוצרים בהם הם משתמשים, וזה לא עוזר שהיצרנים של מוצרים אלה אינם מוכנים
לציין על גבי האריזה מה המוצרים מכילים.
מוצרים
חד-פעמיים מסוג זה מושלכים לאסלה, נשרפים או מגיעים למדמנות. מזהמים שונים, כולל
דיוקסינים, מגיעים באופן קבוע למי הימים דרך מי הביוב או לאוויר דרך ארובות
המשרפות. לא רק שזה פוגע באופן בלתי הפיך בדגים ויצורים ימיים אחרים, בסופו של דבר
בני האדם נחשפים למזהמים אלה בעצמם כאשר הם אוכלים דגים וצמחים נגועים.
רוב הנשים
מודעות להשלכות של זריקת מוצרי היגיינה לאסלה, ומשליכות מוצרים אלה ביחד עם האשפה
הרגילה, אשר עוברת שריפה או הטמנה במדמנות. שריפה היא גורם משמעותי בהגברת זיהום
האוויר בעולם, אך הטמנה לא טובה בהרבה, מכיוון שמוצרי הפלסטיק אינם מתכלים ועשויים
להישאר קבורים כך במשך מאות בשנים.
במשך שנים
ארוכות עשתה Natracare
רבות למען הפחתת דריסת הרגל של מוצרי ההיגיינה בכך שייצרה קו שלם של תחבושות
ומגיני תחתון, העשויים מצלולוזה מתכלה, ללא כלור ותוך שימוש בביו-פלסטיק, שהוא
מתכלה וניתן לקימפוסט.
כאשר נשים
סובלות מגירויים ווגינאליים שונים כגון תפרחות, וגיניטיס וכד', הן מקבלות המלצה מן
הרופא ללבוש תחתוני כותנה, אך ללא כל מחשבה הן ממשיכות להשתמש במוצרי ההיגיינה
אליהן התרגלו, העשויים מחומרים סינתטיים. נשים הסובלות מאלרגיות בעור, גירויים,
תחושה של צריבה וגירוד, עשויות לחוש כי סימפטומים אלה מחריפים בזמן המחזור החודשי,
עקב השימוש במוצרים המכילים פלסטיק וחומרים סינתטיים אחרים, הנמצאים ברוב סוגי
התחבושות. גניקולוגים רבים ממליצים לנשים אלה לעבור לשימוש במוצרים העשויים
מכותנה, כדי להימנע ממגע עם חומרים סינתטיים וכימיקלים, הנפוצים בשימוש במוצרי
ההיגיינה הרגילים.לאחר המעבר לשימוש בטמפונים מכותנה אורגנית של Natracare ובתחבושות שאינן מולבנות
בכלור, נשים רבות חשות הקלה בסימפטומים.
אנדומטריוזיס
– מחלת רירית הרחם
ע"פ
האגודה לאנדומטריוזיס "אנדומטריוזיס היא מחלה הורמונאלית ואימונולוגית, בה
רקמות הנמצאות בדרך כלל על דפנות הרחם, גדלות מחוץ לרחם ובחלקי גוף אחרים.
אנדומטריוזיס היא אחד הגורמים העיקריים לכאבים באגן ועשויה לגרום לחוסר פוריות,
כריתת רחם, וסיכון מוגבר לחלות בסוגי סרטן מסוימים. קיימת קורלציה ישירה בין
נוכחות של דיוקסין לעליה במקרי האנדומטריוזיס.
ב- 1999, ערך
אוסמו צוצומי (Osamu Tsutsumi),
פרופסור לגניקולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי של טוקיו, ניסויים הנוגעים להשפעה
של דיוקסין על מערכת הרבייה של בני אדם. אצל נשים שהשתתפו בניסויים וסבלו
מאנדומטריוזיס, התגלו רמות דיוקסין גבוהות בגוף.
Toxic Shock Syndrome (TSS) – תסמונת הלם רעלני
TSS
הינה מחלה נדירה אך קטלנית, הנגרמת על ידי חיידק המייצר רעלנים בגוף. הסימפטומים
של TSS מגיעים במהירות ולרוב הם
אקוטיים. TSS של
המחזור הנשי נקשר לשימוש בחומרי ספיגה כימיים וחומרים סינתטיים אחרים בטמפונים.
תוצאות של
מחקר, שפורסם בירחון למחלות מידבקות במיילדות וגניקולוגיה, מראה כי שימוש בטמפונים
מ- 100% כותנה עשוי להפחית את הסיכון ל TSS, בהשוואה לשימוש בטמפונים המכילים ריון. המאמר מציין כי "ההישנות
של מקרי TSS ירדה מאז הוצאתם של
סיבים סופגים כגון polyacrylate rayon, polyester and
carboxymethyl-cellulose (CMC). יחד עם זאת, המחלה ממשיכה
להופיע אצל צעירות המשתמשות בטמפונים החדשים והסופגים פחות, העשויים מויסקוזה
ריון, עם או ללא כותנה".
המחקר נערך
על 20 סוגי טמפונים, כולל אלו של Natracare,
והראה שהטמפונים המיוצרים מ- 100% כותנה לא הכילו את הרעלן המוביל לTSS מחיידק הסטפילוקוקוס אוראוס,
בעוד טמפונים אחרים כן הכילו אותו.
התסמינים של
מחלה זו מופיעים במאמר המלא, המפורסם באתר של Natracare.
